Bava Metzia 205

Kapitel 205

א שכיר בזמנו נשבע ונוטל

1 Zur Fristschwöre der Lohnarbeiter, und er erhält [seinen Lohn].

ב שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעל הבית טרוד בפועליו אבל הכא שוכר מהימן בשבועה

2 Nur einem Lohnarbeiter haben die Rabbanan den Eid zugeschoben, weil der Eigentümer mit seinen Arbeitern beschäftigtist, hierbei aber ist der Mieter auf seinen Eid glaubhaft.

ג אמר רבא אמר רב נחמן האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא וא"ל נקיטת חמש שנין מהימן א"ל רב אחא מדפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא וא"ל פרעתיך פלגא ה"נ דמהימן

3 Raba sagte im Namen R. Naḥmans: Wenn jemand seinem Nächsten ein Haus auf zehn Jahre vermietet und ihm einen Schein geschrieben hat, und später zu ihm sagt: du hast bereits fünfJahre abgewohnt, so ist er glaubhaft. R. Aḥa aus Diphte sprach zu Rabina: Demnach ist, wenn jemand seinem Nächsten hundert Zuz auf einen Schein geborgt hat, und dieser später sagt: ich habe dir die Hälfte bereits bezahlt, er ebenfalls beglaubt!?

ד א"ל הכי השתא התם שטר לגוביינא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למכתבא אגביה א"נ מיכתב עליה תברא אבל הכא אמר ליה האי דכתיבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עליה

4 Dieser erwiderte: Es ist ja nicht gleich; ein Schuldschein ist zur Einforderung bestimmt, und wenn er ihm bezahlt hätte, so müßte dies auf diesem vermerkt sein, oder jener sollte ihm eine Quittung schreiben; hierbei aber kann [der Vermieter] sagen: ich habe den Schein nur deshalb geschrieben, damit du [das Grundstück] nicht ersitzest.

ה אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם

5 R. Naḥman sagte: Man kann etwas für die Dauer der Brauchbarkeit auf immerborgen.

ו אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקני מיניה

6 R. Mari, Sohn der Tochter Šemuéls, sprach zu ihm: Dies nur, wenn er es geeignethat.

ז אמר רב מרי בריה דרב אשי ומהדר ליה קתיה

7 R.Mari, Sohn des R. Aši, sagte: Er muß ihm aber den Stielzurückgeben.

ח אמר רבא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא רפיק ביה ההוא פרדיסא פרדיסא רפיק ביה כל פרדיסא דבעי פרדיסי רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה ומהדר ליה קתיה

8 Raba sagte: Wenn jemand zu seinem Nächsten gesagt hat: borge mir eine Schaufel, in diesem Obstgarten zu graben, so darf er nur in diesem Obstgarten graben; wenn: in einem Obstgarten zu graben, so darf er in jedem beliebigen Obstgarten graben, und wenn: in meinen Obstgärten, so darf er in allen Obstgärten, die er hat, graben. Er muß ihm aber den Stiel zurückgeben.

ט אמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן האי גרגותא ונפלה לא בני לה גרגותא ונפלה בני לה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה עד דמתרמי ליה וצריך למיקני מיניה:

9 R. Papa sagte: Wenn jemand zu seinem Nächsten gesagt hat: borge mir diesen Brunnen, und er zusammengestürzt ist, so darf erihn nicht wieder aufbauen; wenn: einen Brunnen, und er zusammengestürzt ist, so kann er ihn wieder aufbauen; und wenn: einen Brunnenplatz, so kann er auf diesem Grundstücke fortwährend viele Brunnen graben, bis er einen geeigneten findet. Er muß ihn aber von ihm zugeeignet haben.

י <big>מתני׳</big> המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם:

10 WENN JEMAND AN SEINEN NÄCHSTEN EIN HAUS VERMIETET HAT UND ES EINSTÜRZT, SO MUSS ER IHM EIN ANDERES HAUS HERSTELLEN. WAR ES KLEIN, SO DARF ER ES NICHT GROSS MACHEN, WAR ES GROSS, SO DARF ER ES NICHT KLEIN MACHEN. BESTAND ES AUS EINEM [RAUME], SO DARF ER DARAUS NICHT ZWEI [RÄUME] MACHEN, WAREN ES ZWEI, SO DARF ER DARAUS NICHT EINEN MACHEN. ER DARF DIE [ANZAHL DER] FENSTER WEDER VERMINDERN NOCH VERMEHREN, ES SEI DENN, DASS BEIDE EINVERSTANDEN SIND.

יא <big>גמ׳</big> היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה אי דאמר ליה בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול

11 GEMARA. In welchem Falle: sagte er: dieses Haus, so ist es ja eingestürzt und dahin, und sagte er: ein Haus, allgemein, weshalb darf er, wenn es aus einem Raume bestand, nicht zwei, und wenn es klein war, es nicht groß machen!?

יב אמר ריש לקיש דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך

12 Reš Laqiš erwiderte: Wenn er zu ihm gesagt hat: Das Haus, das ich dir vermiete, ist so und so lang. —

יג אי הכי מאי למימרא

13 Wozu braucht dies demnach gelehrtzu werden!?

יד אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש דאמר ליה בית כזה אני משכיר לך ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא קמ"ל:

14 Vielmehr, als Rabin kam, erklärte er im Namen des Reš Laqiš: Wenn er zu ihm gesagt hat: ein solches Haus vermiete ich dir. — Aber auch dies braucht ja nicht gelehrtzu werden!? — In dem Falle, wenn es am Ufer des Flusses stand; man könnte glauben, unter ‘ein solches’ sei zu verstehen: es steht am Ufer des Flusses, so lehrt er uns.

טו <big>הדרן עלך השואל</big>

טז מתני׳ <big>המקבל</big> שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין

16 WENN JEMAND VON SEINEM NÄCHSTEN EIN FELD [IN PACHT] ÜBERNIMMT, SO MUSS ER, WO ES ÜBLICH IST, [DIE HALME] ZU MÄHEN, SIE MÄHEN, SIE ZU ENTWURZELN, SIE ENTWURZELN, [DAS FELD] NACHHER ZU PFLÜGEN, ES NACHHER PFLÜGEN. ALLES NACH DEM LANDESBRAUCHE. WIE SIE DAS GETREIDE TEILEN, SO TEILEN SIE AUCH STROH UND STOPPELN, UND WIE SIE DEN WEIN TEILEN, SO TEILEN SIE AUCH

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel